לא על הילד לבדו

ניכור הורי, צמד מילים קשות שהטיפול בהן קשה עוד יותר.

תוך כדי חורבן הבית, לא פעם הופך הילד לכלי הכי זמין ונגיש לעשות בו שימוש לצורכי נקמה או שיפור הישגים כלכליים בתהליך הפרידה, והתוצאות הרות אסון. מה לא ראינו? ילדים שהקריאו להם כתבי תביעה והגנה, בקשות ותגובות, ילדים שנחשפו להשמצות פרועות של ההורה האחר, ילדים שאסרו עליהם לתקשר עם ההורה השני, אסרו עליהם לשוחח עמו וגם את הסבא והסבתא של ההורה המנוכר רותמים למשחק – אין ביקורים, אין קשר טלפוני – אין כלום. תמיד תשמעו את ההורה המנכר מסביר שזה לא הוא, זה ההורה המנוכר שלא עשה, שלא בא, שלא היה, שלא צלצל…אבל מה לעשות שילד אוהב גם הורה שהוא פחות טוב ואפילו הורה לא טוב בכלל, כי זה ההורה שלו. כנראה שגם כדי להיות הורה צריך אדם רישיון ולא רק כדי לנהוג ברכב. מדובר בדיני נפשות, והנפש של הילד נרמסת עד עפר ולעיתים לא מתרוממת אף פעם. אין הרבה דרכים להתמודד עם התופעה, אין די אנשי מקצוע שמסוגלים לסייע וגם אין מספיק שופטים שמגיבים במהירות לתופעה בטרם יתגלגל כדור השלג לתהומות. אם התופעה לא נעצרת באיבה, מדובר באסון. יש דרך אפקטיבית אחת שקשה לעמוד מולה – כששופט מאיים בהעברת המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר, וכשקרקע בוערת – ההורה המנכר מתחיל להגיב. וכששופט גם מאיים וגם מקיים –  יש תוצאות.

מה דעתכם?

ניכור הורי

 

השארת תגובה